סטטוס קוו

קשה להתעלם מתופעה של רשת חברתית אחת, שכמעט כולנו משתמשות בה. וואטספ. אפליקציית וואטספ השיקה לפני מספר שנים את ה”סטטוס”, ומסתבר שהמגזר הדתי והמגזר החרדי לקחו את הנושא צעד אחד קדימה. בעוד שבמגזר הכללי הסטטוס לא מוכר מספיק, בחצר האחורית שלנו נולדו משפיעניות רשת, שבתכניהן צופות אלפי נשים.

אם את בעלת עסק- את מוכרחה לקרוא את הכתבה, כדי לא להישאר מאחור. ואם את משמשת על תקן צופה- את מוזמנת להישאב אל מאחורי הקלעים של התמונה, של הטקסט או של הסרטון שנחשף לעינייך. רגע לפני שאתן ממשיכות לקרוא, אדגיש את המובן מאליו- הכתבה דנה בתופעת השימוש שלנו- נשים בוגרות- בוואטספ, ולא בילדים.

//רחלי דיקשטיין

לראיון הזה קדם ניסוי. לראשונה מזה תקופה ארוכה, החזרתי בהגדרות הוואטספ את ה”וי הכחול”. אותו סימון כחלחל שמאפשר לשולחי ההודעות לדעת האם קראתי את הודעתם, ובחרתי להתעלם ממנה או לשכוח ממנה מסיבותיי האישיות. לאחר שהחזרתי את הוי הכחול, העליתי סטטוס והמתנתי ליום המחרת כדי לדעת בכמה צפיות הוא זכה. לסטטוס אחד קיבלתי שמונים ותשע צפיות, ובסטטוס אחר שעלה בעיתוי אחר, הכמות האמירה לכמאה ועשרים צפיות. לא רע, אבל רחוק מאוד מהתוצאות של המרואיינות בכתבה הזו (ראי מסגרות).

מסתבר שמתחת לרדאר מתפתחת תופעה של שימוש חברתי בוואטספ. לא רק הודעות אישיות ולא רק קבוצות בנושאי עניין משותפים, אלא גם שיתוף ושיווק. כדי להבין איך זה עובד פניתי לקרן חמיאל, מנהלת קהילות עסקים ויועצת לנושאי שיווק ויח”צ לעסקים קטנים.

קרן הגיעה אל תחום הניהול והייעוץ בדרך מעניינת. הוריה מנהלים את “החווה של חווה“- חוות חיות תיירותית בקיבוץ חפץ חיים, וקרן נכנסה לעבוד איתם. לפני כחמש שנים היא החלה לחפש דרכים ליצירת שיתופי פעולה, שיגדילו את מערך השיווק של החווה. אחת הדרכים היתה יצירת קהילת עסקים קטנים במועצה האזורית נחל שורק, תוך תמיכה מלאה של ראש המועצה. קרן מינפה את כח הקניה של הקהילה, ויזמה קורסים, נטוורקינג, מבצעים לתושבים וגם- קבוצות וואטספ. משם הכל היסטוריה.

בשנה האחרונה, בעקבות הגבלות נגיף הקורונה, החווה סגורה למבקרים. “מצאתי את עצמי בחל”ת,” מחייכת קרן, “והתחלתי לקחת את נושא הייעוץ לעסקים קטנים ברצינות רבה יותר. התמקצעתי, השלמתי תואר, מסרתי הרצאות ועם הזמן גיליתי שמרבית הפרויקטים שלי מגיעים אליי דרך הפעילות בוואטספ”.

זה היה הרגע בו הבינה קרן כי יש פוטנציאל עסקי באפליקציית ההודעות שיש לכולנו כמעט. “וואטספ הוא הרשת החברתית הנפוצה ביותר בארץ- יותר מכל רשת חברתית אחרת,” מסבירה קרן, “אנשים שנמנעים משימוש ברשתות החברתיות מכל סיבה שהיא, מחזיקים וואטספ. זה נכון גם כלפי בני הגיל השלישי, שלפעמים הולכים לאיבוד ברשתות החברתיות האחרות. בנוסף לכך, היחס להודעות שמתקבלות בוואטספ הוא יחס אישי יותר מאשר הודעות שמתקבלות בכל פורמט אחר ברור אם כן, שזהו פוטנציאל אדיר עבור כל בעלת עסק”.

קשר אישי

העבודה בוואטספ כבעלת עסק מתחלקת לארבעה גורמים. “הגורם הראשון הוא עבודה בקבוצות וואטספ- כאלו שאת פותחת ומנהלת, או כאלו שאת חברה בהן,” מונה קרן, “כדי להדגיש כמה חזק הגורם הזה, אשתף כי במהלך השבוע האחרון סגרתי חמש הרצאות, והמזמינים הגיעו כולם מקבוצת וואטספ אחת. הגורם השני הוא רשימת תפוצה, שבה כל נמען מקבל ממך הודעה אישית בלחיצת כפתור. באופן אישי אני לא אוהבת את זה, משום שרשימות תפוצה נושאות אופי של ‘דואר זבל’, אבל עסקים רבים נעזרים באפשרות הזו. בין השאר משום שבוואטספ קיימים מאה אחוזי פתיחה לכל הודעה, בשונה מרשימות תפוצה במיילים, למשל”.

הגורם השלישי הוא “וואטספ-ביזנס”- אפליקציה מותאמת לעסקים שיצרה וואטספ. “אחת הנקודות החשובות שם זו האפשרות ליצירת קטלוג,” מסבירה קרן, “הקטלוג הוא מיני-אתר. ניתן להכניס אליו את המוצר, את המחיר ואת כל המידע הדרוש לשם יצירת חנות חינמית, שהלקוח מדפדף בה, ופונה בהודעה לבעל העסק בהקשר למוצר המבוקש”.

אחד הפרויקטים שיצרה קרן הוא “קניון עסקים וירטואלי”. היא ניסחה הודעה ויראלית שבה הופיע קישור ישיר לקטלוג של כל אחד מבעלי העסקים המשתתפים במיזם. הפרויקט נחל הצלחה כבירה. “בשביל בעלי עסק שלא מחזיקים אתר אישי, האפשרות של ‘וואטספ-ביזנס’ היא פשוט הצלה. זה חינם, זה אינטואיטיבי- גם לך כבעלת עסק וגם ללקוחות, זה מביא מכירות”.

הגורם הרביעי והאחרון שלשמו התכנסנו היום, הוא הסטטוס. “הסטטוס אלו תכנים שנמצאים במשך עשרים וארבע שעות באוויר, ואז נעלמים. המשתמשים העיקריים בסטטוס הם בני המגזר החרדי, מעט מהמגזר הדתי-לאומי ורבים מבני המגזר הערבי. לדעתי, אלו מגזרים שפחות פעילים ברשתות חברתיות אחרות,” מסבירה קרן, “גם בני נוער גילו את הסטטוסים לאחרונה. אני מניחה שזה קורה משום שההורים מגבילים את השימוש שלהם ברשתות החברתיות הפתוחות, אבל הסטטוס שונה מהן מאוד. רק מי ששמור אצלך כאיש קשר, ואת שמורה אצלו כאיש קשר יכול לראות את הסטטוס שהעלית. כלומר, אלו אנשים שמוכרים לנו. לכן, יש ביטחון מסוים לגבי התכנים שנחשף אליהם דרכם, כי סגנון החיים שלהם תואם לשלך. בנוסף לכך, ניתן ‘להשתיק’ סטטוס- כדי לא לראות את התכנים שמעלה אדם מסוים, ואין כרגע פרסומות שקופצות מטעם האפליקציה עצמה, מה שהופך את הסטטוס למעין רשת מסוננת של אנשים”.

לדבריה של קרן, הסטטוס מאפשר יצירת תקשורת אישית. “אנחנו עם שאוהב קשר אישי,” אומרת קרן, “אני חושבת שהסיבה שהוואטספ חזק כל כך בישראל נובעת מכך שאנחנו גדלות על ערכי הערבות ההדדית. זה הולך ביחד”.

תכל’ס

אחרי ההקדמה הזו, מגיע הרגע לדבר תכל’ס. אני שואלת את קרן מה תציע לבעלת עסק שמעולם לא העלתה משהו בסטטוס- איך אישה כזו תתחיל. “זו שאלה טובה,” אומרת קרן, “גם אני נמצאת בבדיקה מתמדת, ולכן העצה שלי היא פשוטה: לנסות! להעלות תמונה אחת ולבדוק מה התגובות”.

האפשרויות ליצירת קשר עם הקהל הן רבות מספור. “אתן דוגמא מסטטוס מצוין של בעלת סטודיו בוטיק לעיצוב עוגות בשם חביבה מור. הסטטוס שלה מתחיל בערבוב חומרים. לאחר מכן היא מראה את החלקים השונים שמרכיבים את העוגה- עיגול, מלבן, ריבוע, ושואלת את הקהל- מה לדעתם זה הולך להיות. השאלה הזו מביאה לסקרנות וגורמת לבניית מתח מסוים. בסטטוס האחרון ניתן לראות את העוגה המפוסלת לתלפיות. לעומתה, יש בעלות עסקים שמוותרות על הצגת הדרך, ומציגות תוצר סופי. במקרה כזה מה שחשוב הוא תמונה יפה. התמונה חשובה יותר מהמלל. למישהי כמוני שהיא יועצת ולא אמנית, ולכן אין לי תמונות של מוצרים להעלות- הסטטוס ישמש כלי להעברת מידע חיוני לעסקים. היום למשל העליתי גרף של חברת בזק, שמדגים כמה אחוזים מהאוכלוסיה היו פעילים בכל סוג של רשת חברתית בהשוואה לשנים הקודמות, והוספתי טקסט קצר עם הסבר לגבי הגרף. זה תוכן שמעניין את הקהל שעוקב אחריי. ההמלצה היחידה שהיא גורפת בעיניי לכל בעלת עסק שפעילה בסטטוס היא לא להכניס לסטטוס פוליטיקה או נושאים שנויים במחלוקת. איש לא אוהב לרכוש ממישהו שיש לו ויכוח איתו. אם את מתנגדת לחיסונים, ואני בעד החיסונים, המידע הזה לא יגרום לי לעודף חשק לקנות ממך. חבל להפסיד לקוחות בגלל דעות אישיות”.

הנקודה שחשוב לזכור בעיניה של קרן היא העובדה שאנשים קונים מאנשים, ולא מעסקים. “השנה האחרונה הביאה לעלייה משמעותית ברכישה מעסקים קטנים. כל אחת מאיתנו מעדיפה שהכסף שלה יגיע למי שצריך אותו. הכלים של הוואטספ מאפשרים לנו לחשוף את האישיות שלנו ולא רק את העסק. זה לא אומר שצריך לחשוף את החיים הפרטיים, אפשר ללא זה לחלוטין. אבל התוכן שמעלים צריך לדבר לקהל שאליו מכוונים. אני אומרת לבעלת העסק הזו, שמעולם לא העלתה דבר לסטטוס, להתחיל בבדיקה: להתבונן בסטטוסים השונים שמעלים אנשי הקשר שלה בעיניים של לקוחה ולראות מה מעניין אותה ולמה- כי זה יפה? כי זה נעים לעין? כי זה תחום שהיא מתעניינת בו? ברגע שהיא מבינה מה הפך את הסטטוס שבו היא צפתה לסטטוס טוב, היא יכולה להעתיק את הסגנון פשוט”.

סכנה לפנייך

לאחרונה עברה על וואטספ טלטלה רצינית, כאשר הודעות לגבי פגיעה בפרטיות גרמו למשתמשים רבים לעזוב לטובת אפליקציות מתחרות. “זו אכן טלטלה, אבל אני חושבת שלבסוף זה יעלם כלא היה,” אומרת קרן, “בנתונים המפורסמים ניתן לראות כי על אף שוואטספ ירדה מעט, עדיין היא הרשת הנצפית ביותר בישראל”.

אנחנו עוברות לדבר על סכנות הטמונות בשימוש בוואטספ, וזאת מעבר לסכנה הברורה של התמכרות לנייד. קרן מחלקת את הסכנות הנוספות לשני חלקים. “סכנה אחת נוגעת לילדים צעירים,” היא מפרטת, “אם אפשרת לילד שלך להשתמש בוואטספ, חובתך כאם היא לעקוב מידי יום באילו קבוצות הוא נמצא. אם יש בהן הודעות מוקלטות- עלייך להאזין להן. לוודא שאין שפה ירודה, אלימות או חרמות. כמו כן, יש לוודא שכלל הקבוצות או כלל המשתמשים שהילד מתכתב מולם הם כאלו שמקובלים עלייך כאם. זו יכולה להיות סכנה רצינית, אם לא מעורבים בכך כלל”.

לצד דבריה של קרן יש להדגיש כי אם כבר נותנים לילד מכשיר טלפון, יש לבחור במכשיר מהדור הישן, כזה עם מקשים. לשאר המכשירים שמסתובבים בבית, חובה להוסיף להם סינון.

הנושא השני שחשוב לקרן לדבר עליו הוא נושא הפריצות לוואטספ. “מפעם לפעם עוברות הודעות ויראליות עם קישור מסוים. ההודעות מבקשות אישור, קוד או אפילו רק לחיצה על הקישור. לא פעם החתום על ההודעה הוא גוף רשמי כביטוח לאומי או הבנק,” מתארת קרן, “חשוב לדעת שההודעות הללו הן התחזות, וכל מטרתן היא לפרוץ אל הוואטספ הפרטי ובאמצעות פריצה זו להשתלט על המכשיר כולו. חשוב לזכור שלא לוחצים בשום פנים ואופן על קישור שלא יודעים מה מקורו. כל חברה ממשלתית פונה אל האזרחים באמצעים כתובים אחרים, אבל לעולם לא בוואטספ. בנוסף לכך, יש לבצע ‘אימות דו שלבי’. נכנסים להגדרות האפליקציה, בוחרים באבטחה ומבצעים אימות דו שלבי. זה עניין של שתי דקות, שמסוגל להגן אם בטעות נלחץ הקישור הלא נכון”.

זמישות

בדרך כלל בעת סיכום ראיון אני שואלת את המרואיינת לגבי העתיד ומכוונת לעשור הקרוב. אבל במקרה הזה נראה לי שעשור הוא טווח ארוך מידי, ולכן אני מבקשת מקרן לשמוע מה יקרה לדעתה בתחום העסקי הדיגיטלי בשנה הקרובה.

“אני מאמינה שגם לאחר שנשוב לשיגרה, המשלוחים יישארו חלק בלתי נפרד מחיינו,” אומרת קרן, “אם בעבר היה פחד מרכישות און ליין, הקורונה הכריחה את כולם להתגבר עליו. וכיוון שזו אפשרות נוחה ונעימה, אנשים ירצו להמשיך איתה. מסיבה זו, עסק שלא השכיל עדיין לעבור למשלוחים ולא בנה לעצמו תשתית דיגיטלית כלשהיא- חייב לעשות זאת עכשיו. מעבר לקטלוג שהזכרתי שקיים ב’וואטספ-ביזנס’, חשוב לציין כי לכל בעלת עסק יש אפשרות לפתוח אתר בקלות ובאופן חינמי לחלוטין דרך ‘גוגל ביזנס’, שמאושר לשימוש על ידי חברות חסימת האינטרנט”.

קרן גורסת כי דווקא משום שאי הוודאות חריפה כל כך, על כל בעלת עסק להתכונן לשתי האפשרויות: זו הנוכחית וזו שנוגעת ליום שאחרי. “מילה חדשה שהשתרשה בשפה בתקופה האחרונה היא ‘זמישות’- הלחם של ‘זמינות’ ו’גמישות’. זהו הסוד של התקופה הזו. לחיות את הכאן ועכשיו ולהתעדכן. כבעלת עסק אין לנו אפשרות לשבת בצד ולהמתין שהכל יחזור למקומו. כשהעולם משתנה, אנחנו חייבות לזוז יחד איתו. העסק שלנו הוא הפרנסה של הילדים שלנו, ולכן אסור לנו לזלזל בו, גם אם השינוי לא נעים לנו כל כך”.